עקמת בילדים

עקמת היא אחת התסמונות הנפוצות של עיוותים בעמוד השדרה, כאשר היא מתבטאת בסטייה לאחד הצדדים של עמוד השדרה, אך לא רק. יש לזכור שעקמת הינה עיוות תלת מימדי, המערב את כל שלושת המישורים של עמוד השדרה. במקום צורת קו ישר במבט מלפנים, עמוד השדרה של מטופל הסובל מעקמת יקבל צורה מעוקלת שמזכירה את האות S או את האות C. במבט מהצד על עמוד השדרה של מטופל עם עקמת ניתן להבחין באובדן של הקימורים האופייניים, ולרוב מתקבל יישור יתר של עמוד השדרה ולעיתים אף כיפוף יתר. הממד השלישי הוא הממד הרוחבי של החוליות, כאשר במטופל עם עקמת, החוליות מסתובבות אחת ביחס לשנייה ויוצרות עיוות סיבובי, המתבטא גם בעיוות של בית החזה והופעת גיבוס (Hump) של הצלעות. 

 

השכיחות של עקמת בקרב ילדים ובני נוער עומדת לפי מחקרים עדכניים על בין 0.47 אחוזים לבין 5.2 אחוזים. כדאי לדעת שמרבית מקרי העקמת מאובחנים אצל נערות ונשים – כאשר היתרון המספרי בקרב נשים רק הולך וגדל בגילאים מבוגרים יותר.

 

התסמינים הראשונים שיעזרו לנו לזהות עקמת הם הטייה של מנח הגוף בחיי היומיום, כאבי גב וכן פערים בגובה הכתפיים והמותניים. אחד הסימנים המקדימים לזיהוי התסמונת הוא קושי בהתאמת בגדים – כאשר חולצות מונחות על הגוף בצורה עקומה.

 

​

סוגי עקמת

 

ישנן מספר דרכים לסווג את סוגי העקמת, כשהשיטה המקובלת היא חלוקה לעקמת אידיופטית ולעקמת שאיננה אידיופטית.

 

עקמת אידיופטית: מרבית מקרי העקמת המאובחנים הם מסוג עקמת אידיופטית. כלומר, עקמת שמקורה אינו ידוע, המופיעה בנער או נערה שפרט לעקמת אינם וסבלים משום בעיה רפואית. המחקר הרפואי עדיין לא הגיע למסקנה חד משמעית באשר למקורה של עקמת אידיופטית, אולם מספר מחקרים הצביעו על מרכיב גנטי שמשחק תפקיד בהתפתחות התסמונת. 

 

עקמת שאינה אידופטית מחולקת לעקמת מולדת, עקמת של מחלות עצב שריר ועקמת סינדרומית.

 

עקמת מולדת: אחוז נמוך מאוד מכלל מקרי העקמת מופיעים כבר בעת התפתחות העובר ברחם. לרוב, "ארגז הכלים" שיעמוד לרשותנו בכל הקשור לטיפול בעקמת מולדת יהיה מצומצם יותר – והטיפול בתסמונת מאתגר מהרגיל.

 

עקמת של מחלות עצב שריר (Neuromuscular): עקמת עלולה להתפתח גם כתוצאה מליקוי בתפקוד השרירים או העצבים. מקרי עקמת נוירומוסקולרית מקושרים לתסמונות כמו ניוון שרירים (CP), מחלות נוירולוגית (לדוגמא SMA) או ספינה ביפידה.

 

עקמת סינדרומית: עקמת האופיינית למחלה גנטית מסויימת כמו NF 1 (Neurofibromatosis) או תסמונת מרפן. לכל תסמונת כזו עקמת בעלת מאפיינים ייחודיים המצריכה התייחסות שונה מעקמת אידיופטית.

 

ישנם סוגים נוספים של עיוותים בעמוד השדרה, בהם עקמת ניוונית. סוג עקמת זה יופיע בעקבות בלאי של עמוד השדרה, הזדקנות, חבלה או פציעה. מרבית מקרי העקמת הניוונית יופיעו בגילאים מבוגרים יותר – כאשר לרוב לא נראה את סוג התסמונת הזה בקרב ילדים ובני נוער.

 

 

עקמת של גיל ההתבגרות

 

נהוג לחלקת עקמת אידיופטית (כאמור, עקמת המופיעה בנער או נערה בריאים) לפי הגיל. העקמת השכיחה ביותר הינה עקמת של המתבגר (Adolecent Idiopathic Scoliosis AIS). לפחות 70 אחוזים מכלל מקרי העקמת מופיעים אצל בני נוער החל מגיל עשר. גם כאן, שכיחות התסמונת גבוהה יותר בקרב בנות. חשוב להפריד בין עקמת של גיל ההתבגרות לבין עקמת בגילאים צעירים יותר (מתחת לגיל 10) – אשר אותה אנו רואים בשכיחות נמוכה משמעותית ומצריכה התייחסות שונה.

 

 

עקשת

 

כאמור, עקמת היא תלת מימדי של עמוד השדרה – במסגרתה עמוד השדרה נוטה ימינה או שמאלה. את הנטייה הזאת נוכל לזהות בצילום רנטגן קדמי של פלג הגוף העליון. לעומתה, עקשת (קיפוזיס) היא תסמונת של ליקוי בזווית הקימור של עמוד השדרה – שבה מופיעה נטייה כלפי מטה. כלומר, את העקשת נזהה בצילום צדדי של פלג הגוף העליון.

 

עקשת יכולה להיות תנוחתית בלבד – או לחילופין להעיד על מחלת שוירמן (Scheuermann's kyphosis). במחלת שוירמן ישנה מחלה של לוחיות הצמיחה (אזור סחוסי בחוליה האחראי על צמיחת החוליה) אשר גורם לשינוי בצורת גוף החוליה ממבנה מלבני למבנה יתדי, כך שחוליות עמוד השדרה מתקרבות זו לזו. אחד התסמינים המרכזיים לבעיה הוא עיוות בזווית הקימור של עמוד שדרה.

 

טיפול בעקמת

 

כאשר אנו מתמודדים עם עקמת על סוגיה השונים, עומדות בפנינו שתי דרכי טיפול מרכזיות: שימוש במחוך וניתוח. הבחירה בין שני הכלים הללו – או לחילופין ההחלטה להימנע מטיפול אקטיבי בתסמונת – תיעשה בהתאם לזווית הקימור, לפגיעה באיכות החיים ולסיכויי בהחמרה.

 

בעקמת שבה זווית הקימור פחותה מ-20 מעלות (זווית על שם קוב Cobb's angle), לרוב לא יידרש טיפול מעשי אלא מעקב בלבד. בעקמות עם זווית קימור של 25 עד 40 מעלות בנערה עם שלד מתפתח, נשקול לעשות שימוש במחוך. בעקמת עם זווית קימור מעל ל-40 מעלות, או בעקמת שאובחנה בגיל מוקדם ומתאפיינת בזווית קימור מחמירה, נעלה את האפשרות של ניתוח. הניתוח נועד לייצב את עמוד השדרה – ולוודא שהעיוות לא יוסיף להחמיר בעתיד. 

 

לד״ר עמית סגל, רופא בכיר המשמש כמנהל שירות מחלות עמוד שדרה בילדים בבית החולים ״דנה דואק״ במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), ניסיון עשיר בתחום מחלות עמוד שדרה בילדים, לרבות התאמת טיפול שמרני וכן ביצוע ניתוחים במידת הצורך.